In Hebrew

מדריך לגידול ספירולינה

מאת מיה סביר –JustSpirulina

1.   דרישות

1.1  אזור גידול

יכולים להתאים – חצר קטנה, מרפסת, אדן חלון או גג.

ספירולינה זקוקה לאור שמש כך שכל שטח אזור צריך לאפשר זאת. חשוב גם שאזור הגידול יאפשר צל, מאחר ששמש ישירה עלולה להזיק לספירולינה, בעיקר בשלבי הגידול הראשונים.

1.2  מתקן הגידול

ספירולינה זקוקה לאור שמש כך שישנה עדיפות כי תגודל במיכל בעל דפנות חדירות לאור.

בקבוקי שתיה שקופים, ריקים ונקיים (בנפח של 1.5 ליטר ומעלה) הם אפשרות טובה.

אפשרות נוספת היא בריכה קטנה או גיגית, אותן ניתן לבנות ממגוון של חומרים. נדרשים יסודות – מסגרת שניתן לבנות מעץ, מתכת או אף שקים ממולאים בחול או אדמה, ודיפון פנימי – ניתן להשתמש בניילון חממות, כמו גם ביריעות גומי או פוליאתילן (HDPE). עקרונית, פלסטיק על בסיס פוליאתילן הוא האפשרות המועדפת משום שלא ידוע על סיכוני בטיחות הקשורים לשימוש בו.

בעת גידול ספירולינה בבריכה או קערה במקום שאינו מקורה, יש לעשות שימוש בכיסוי (ניתן להסרה) כדי להגן מפני גשם – העלול לדלל את תמיסת הגידול ולשנות את דרגת החומציות (PH); ומפני אור שמש – מאחר ששמש ישירה עלולה להזיק לספירולינה, בעיקר בשלבי הגידול הראשונים, כאשר עדיין לא הבשילה. למטרה זו יכול לשמש כל לוח, כמו גם עלי דקלים או אף אותו החומר ששימש לצורך הדיפון הפנימי.

כמות הבקבוקים או מידות הבריכה ייקבעו על פי מספר האנשים האמורים להיזון מהספירולינה: בקירוב בקבוק לאדם ליום (כלומר כ 5 בקבוקים לאדם); כל מטר רבוע של בריכה יאפשר קציר של 5 גרם ספירולינה טרייה ביום.

1.3  מים

ספירולינה גדלה בתמיסה העשויה מים ודשנים. בזכות ה pH הגבוה של תמיסת הגידול כמעט ואין לספירולינה מתחרים. לכן, ספירולינה אינה “מפונקת” לגבי המים בהם היא גדלה: אפשר להשתמש במי שתיה, מים מליחים, מים מגוף מים טבעי או מי גשמים. אפילו מים מזוהמים יכולים להתאים, מאחר וטפילים, חיידקים ווירוסים אינם שורדים בסביבה בסיסית כזו. חשוב להוציא מכלל האפשרויות מים המזוהמים במתכות כבדות, מאחר שספירולינה סופחת אותם.

1.4  נייר לקמוס (או כל אמצעי אחר למדידת רמת חומציות (pH))

ספירולינה גדלה בתמיסת גידול בסיסית מאד, כזו המבטיחה את הדומיננטיות שלה, מאחר שמרבית הטפילים, החיידקים והווירוסים אינם יכולים לשרוד בה.

תרבית הגידול צריכה לשמור על רמת חומציות (pH) של 10-10.5.

אף שאפשר לעשות זאת בעזרת ציוד מעבדה, הדרך הקלה והזולה ביותר לבחינת רמת החומציות (pH) היא בטבילת נייר לקמוס למשך זמן קצר (2-3 שניות) בתמיסת הגידול של הספירולינה. צבע הנייר ישתנה. השוואת צבע הנייר לסולם הצבעים שעל קופסת נייר הלקמוס תצביע על רמת החומציות של תמיסת הגידול.

ניתן למצוא נייר לקמוס במעבדות בתי ספר ובחנויות המוכרות ציוד לאקווריומים.

1.5  בד

כשהספירולינה מוכנה לצריכה יש לסנן אותה כדי להפרידה מתמיסת הגידול.

פתרון טוב הוא בד בצפיפות של 50 מיקרון. בדים מסוג זה משמשים בתעשיית ההדפסה ואפשר למצוא אותם בכל מקום בו מבצעים הדפסת מסכים (סוג ההדפסה הבסיסי ביותר).

אפשר להשתמש גם ביריעת משי.

1.6  דשנים

תמיסת הגידול של הספירולינה עשויה מים ודשנים.

כאשר דשנים אינם זמינים, אפשר לעשות שימוש בתחליפים טבעיים שאפשר למצוא בסביבה המקומית בעלות נמוכה או ללא עלות.

הדשנים הדרושים:

  • סודיום ביקרבונט Sodium Bicarbonate (NaHCO3) – אבקת סודה לשתיה שאפשר למצוא בכל חנות מכולת. אם אינה זמינה, אפשר למצוא את החומרים שהיא מספקת באפר הנותר משריפת עצים: את האפר יש לערבב במים ולהחזיק במיכל פתוח המאפשר לתמיסה לספוג פחמן דו חמצני (CO2) מהאוויר. לאחר שבוע, הנוזל הופך לתמיסת פחמן שדרגת חומציות (pH) שלה צריכה להיות 10.5.

  • אשלגן חנקתי Potassium Nitrate (KNO3) כתחליף אפשר לעשות שימוש באוריאה (Urea, המורכבת מאמוניה (Ammonia) ופחמן דו חמצני (CO2)), אף ששימוש כזה מומלץ למגדלים בעלי ניסיון מאחר שיש לשמור על ריכוז נמוך שלה בתמיסת הגידול (מתחת ל 60 מ”ג לליטר); או בכל חומר דישון המכיל חנקן, ובמקרה כזה יש להוסיף אשלגן גופרתי (potassium sulfate).

  • נתרן כלוריד Sodium Chloride (NaCl)– כל מלח בישול.

  • אשלגן פוספט Potassium Dihydrogenate Phosphate (KH2PO4) – אפשר להחליפו בכל פוספט חקלאי (פוספט דיאמוניום (Diammonium phosphate) או פוספט מונואמוניום (Monoammonium phosphate); אפשר להשתמש גם בחומצה זרחתית (Phosforic acid) אך הדבר מומלץ למגדלים בעלי נסיון בלבד מאחר שיש לעשות זאת בזהירות רבה). אם אינו זמין ניתן להחליפו באפר מקליפות בננות או פפאיה.

  • Iron Sulfate (FeSO4) – מסוגpentahydrate , לא הסוג המשמש לדישון מדשאות. אם אינו זמין, אפשר להשתמש בתמצית ברזל (iron extract) שאותה אפשר לייצר על ידי הכנסת מסמרים או ברגים מברזל לצנצת או כוס של מיץ לימון, חומץ או כל נוזל חומצי למשך מספר ימים. הכמות הדרושה – 0.1 מ”ל לליטר.

  • מגנזיום סולפט Magnesium Sulfate (MgSO4)– מסוג pentahydrate.

הערות:

  • בעת גידול ספירולינה בבריכות יש להוסיף סידן מסיד, סידן כלורי (calcium chloride) או גבס (gypsum). לחישוב כמויות ראה סעיף 3.6.

  • בתנאים קיצוניים, תנאי “הישרדות”, אפשר להשיג חנקן (nitrogen), פוספט (phosphate), סולפט (sulfate), נתרן (sodium),אשלגן (potassium) ומגנזיום (magnesium) משתן של אנשים בריאים שאינם צורכים תרופות או סמים. הברזל (iron) שאין להשיגו משתן יכול להגיע מתהליך ההפקה שתואר למעלה, בפירוט הדשנים ותחליפיהם.

לא מומלץ להשתמש בתחליפים אלה בשלבים הראשונים של הגידול, אך כאשר הספירולינה כבר בשלה ויציבה הם יכולים לשמש להחלפת חמרי ההזנה האובדים בתהליך הקצירה. אם מגדלים בבקבוקים: יש להשתמש ב 5 מ”ל שתן ו 0.1 מ”ל תמצית ברזל לכל ליטר תמיסת גידול. אם מגדלים בבריכות: לכל ק”ג של ספירולינה קצורה וסחוטה יש להוסיף 15-20 ליטר שתן ו 10 מ”ל תמצית ברזל.

לאחר ההוספה הראשונית, אפשר להוסיף תמצית ברזל פעם בשבוע (בצורה מודרגת ותוך ערבוב), אך את השתן יש להוסיף על בסיס יומי.

  • אם משתמשים בדשנים תעשייתיים עליהם להיות מהסוג ה”מסיס” או ה”גבישי”, ולא מהסוג המגורען הבנוי לשחרור איטי.

  • תמיסת חומרי הזנה מיקרוניים (Micronutrients) אינה הכרח, אך השימוש בה מקל על הקציר ומאפשר יותר שימושים חוזרים של תמיסת הגידול. אפשר לרכוש אותה במקומות המוכרים תרבית ספירולינה. ניתן להזמינה גם דרך Antenna Technologies – ראה נספח 4.

1.7  ספירולינה טרייה

הכמות המינימאלית להתחלה היא מבחנה אחת.

מגדל ספירולינה יכול להעביר מנה של ספירולינה בשלה וחזקה (כלומר ספירולינה מוכנה לקציר או להכפלה) למגדל אחר, וכך אפשר להתחיל גידול ספירולינה חדש ללא כל הוצאה.

אשפר גם לרכוש ספירולינה. ישנם מספר “ספריות” של תרביות ספירולינה ברחבי העולם אשר ישלחו אותה בדואר.

לפרטי התקשרות למפיצי ספירולינה – ראה נספח 4.

1.8  מתקן ערבוב

ספירולינה נוטה להצטבר בשכבות העליונות של תמיסת הגידול, מקום בו החשיפה לשמש מרבית. ספירולינה שאין בידה להגיע לאור השמש לא תתרבה ולבסוף תמות.

על מנת לאפשר לכמה שיותר ספירולינה להיחשף לאור השמש יש לערבב את התמיסה בה היא גדלה.

אפשר לערבב ידנית, בעזרת מקל או מטאטא (עדיף).

אפשרות אחרת היא משאבה מהסוג הפשוט המשמש באקווריום.

1.9  משפך

משפך משמש להעברת נוזלים לבקבוקים.

אם אין משפך זמין אפשר לאלתר תחליף באמצעות גלגול יריעת פלסטיק, PVC או כל יריעת חומר אחרת העמידה במים.

2      צעד אחר צעד – גידול ספירולינה בבקבוקים

2.1  הכנת תמיסת הגידול

התמיסה בה גדלה הספירולינה עשויה מים ודשנים.

2.1.1       שקילה וערבוב של הדשנים

המידות הבאות הן עבור ליטר אחד של מים:

  • 16 גרם סודיום ביקרבונט Sodium Bicarbonate (NaHCO3)

  • 2 גרם פוטסיום חנקתי Potassium Nitrate (KNO3)

  • 1 גרם סודיום כלורידי Sodium Chloride (NaCl)

  • 1 גרם Potassium Dihydrogenate Phosphate (KH2PO4)–מגיע בגרגרים ויש לפוררו לאבקה

    • 1 גרם חנקת ברזל Iron Sulfate (FeSO4)

    • 1 גרם חנקת מגנזיום Magnesium Sulfate (MgSO4)– ייתכן ויהיה צורך לפורר

הערות:

  • אם אינם זמינים, אפשר להשתמש בתחליף לכמעט כל אחד מהחמרים (כמפורט בסעיף 1.6)

  • מומלץ להשתמש בכפפות בעת המגע עם הדשנים, ובעיקר עם Potassium Dihydrogenate Phosphate (KH2PO4). אם אין כפפות, מומלץ להשתמש בכפית או כל אמצעי אחר כדי להימנע ממגע ישיר של הדשן בעור.

2.1.2       הוספת תערובת הדשנים למים

2.1.3       ערבוב

יש לערבב עד שהדשנים נמסים לגמרי במים.

צבע טוב של תמיסת הגידול אמור להיות צהוב חיוור.

2.1.4       בחינת רמת החומציות (pH) של תמיסת הגידול

יש לטבול נייר לקמוס בתמיסה למשך 2-3 שניות.

צבע נייר הלקמוס ישתנה.

יש להשוות את צבע נייר הלקמוס למפתח הצבעים שעל אריזת נייר הלקמוס.

על רמת החומציות (pH) של תמיסת הגידול להיות 8-8.5. אם הרמה נמוכה יותר יש להוסיף סודיום ביקרבונט (Sodium Bicarbonate). רמה גבוהה יותר היא תקינה. כאשר רמת החומציות מגיעה ל 8-8.5 תמיסת הגידול מוכנה.

הערות:

  • לאחר צבירת נסיון של מספר פעמים בהכנת תמיסת גידול, יהפוך שלב זה של בדיקת רמת החומציות מיותר מאחר שניתן יהיה להסיק את רמת החומציות מצבע תמיסת הגידול.

  • מומלץ להתחיל בהכנת תערובת הדשנים ואחר כך להוסיף אותה למים.

  • אפשר להכין את תערובת הדשנים מראש ולהמיסה במים רק בעת הצורך, כאשר משתמשים בתמיסת הגידול. אפשר גם להכין תמיסת גידול מראש (כלומר להמיס את תערובת הדשנים במים), ובמקרה זה חשוב לשמור את תמיסת הגידול במיכל סגור ובמקום מוצל.

2.2  הוספת תרבית הגידול לספירולינה

2.2.1       הוספת תרבית הגידול לספירולינה

היחס הוא בקירוב מנה ספירולינה למנה של תמיסת גידול.

2.2.2       ערבוב

יש לערבב את הספירולינה כל 2-4 שעות כדי לאפשר לכמה שיותר ספירולינה להיחשף לאור שמש. עם זאת, חשוב לציין שבמהלך השבוע השבוע הראשון (בקירוב), כשהספירולינה עדיין אינה צפופה, יש להגביל את החשיפה לשמש ישירה.

בקבוקים יש לערבב בתנועה מעגלית עדינה. מומלץ לסגור את הבקבוק בזמן הערבוב בכדי להמנע משפיכה של ספירולינה, אך חשוב לפתוח את הבקבוק מיד לאחר הערבוב כדי לאפשר לספירולינה לקבל את החמצן לו היא זקוקה.

2.2.3       הוספת מים

מפלס המים בבקבוק ירד לאחר יום עד מספר ימים, כתלות בחום ובלחות. חשוב “להשקות” את הספירולינה ולשמור על גובה מפלס המים.

2.2.4       בדיקת רמת חומציות (pH)

רמת החומציות (pH) המיטבית לספירולינה היא 10-10.5.

עם הוספת תמיסת הגידול לספירולינה, רמת החומציות (pH) תתחיל לעלות ותגיע לרמה המיטבית של 10-10.5 בתוך פרק זמן של מספר ימים עד מספר שבועות. מסמן טוב לעליה ברמת החומציות הוא עליה בצפיפות הספירולינה, שאותה אפשר להסיק משינוי צבע הנוזל שייהפך ירוק כהה יותר.

בדיקת רמת החומציות (pH) נעשית באותה צורה בה נבדקת רמת החומציות של תמיסת הגידול (כמפורט בסעיף 2.1.4.) :

2.2.4.1  טבילת נייר הלקמוס בתמיסה למשך 2-3 שניות

2.2.4.2  צבע נייר הלקמוס ישתנה

2.2.4.3  יש להשוות את צבע נייר הלקמוס למפתח הצבעים על אריזת נייר הלקמוס

חשוב להדגיש שככל שמגדל הספירולינה יצבור נסיון, יפחת הצורך בשימוש בנייר לקמוס. תספיק התייחסות לצבע התמיסה – ככל שהצבע הירוק כהה יותר כך הספירולינה צפופה יותר – כלומר רמת החומציות מיטבית.

כאשר רמת החומציות הגיעה ל 10-10.5 הספירולינה בשלה, כלומר מוכנה לקציר (למטרת צריכתה) או להכפלה (למטרת הגדלת כמותה). עם זאת, מומלץ להניח לספירולינה כשבוע נוסף שיאפשר לה להפוך חזקה וצפופה עוד יותר. במהלך זמן זה חשוב להמשיך לערבב את הספירולינה ו”להשקות” אותה.

2.3  הגדלת כמות הספירולינה

כאשר הספירולינה בשלה ויציבה היא מוכנה להכפלה (ולקציר, בו יעסוק סעיף 2.4).

בתנאים מיטביים הספירולינה מכפילה עצמה מדי 24-48 שעות. בתנאים פחותים הדבר יארך זמן רב יותר.

2.3.1       יש לחלק את תרבית הספירולינה לשני בקבוקים

2.3.2       הוספת תמיסת גידול

היחס בקירות מנה ספירולינה למנה של תרבית גידול.

2.3.3       בדיקת רמת חומציות (pH)

חלוקת הספירולינה והוספת תרבית הגידול מורידה את רמת החומציות. היא תגיע שוב לרמה המיטבית של 10-10.5 בתוך מספר ימים עד מספר שבועות. עם התחזקותה של הספירולינה יחזור הנוזל לצבע הירוק כהה.

במהלך התקופה הזו יש לטפל בספירולינה כפי שנעשה בתקופת הגידול הראשונה (סעיף 2.2), כלומר לערבב ו”להשקות” אותה.

בדיקת רמת החומציות (pH) נעשית כמו בשלבים הקודמים (ראה סעיף 2.2.4).

כאשר רמת החומציות (pH) הגיעה שוב ל 10-10.5 מומלץ להניח לספירולינה כשבוע נוסף להתחזק ולהתייצב ואז תהיה מוכנה לסבב נוסף של הכפלה (או קציר).

2.4  קציר

ספירולינה בשלה וחזקה מוכנה לקציר (או להכפלה, כפי שפורט בסעיף 2.3(. בעיקרון, קציר הספירולינה הוא הפרדתה מתמיסת הגידול.

קציר בשעות הבוקר הוא הטוב ביותר גם מבחינת הערכים התזונתיים וגם מבחינה מעשית.

2.4.1       יש להחזיק את הבד מעל דלי, כד, קערה או כל כלי קיבול

2.4.2       יש לשפוך את הנוזל המכיל את הספירולינה על הבד המשמש כמסנן

הספירולינה תישאר על הבד.

תמיסת הגידול תיאסף בכלי הקיבול שמתחת לבד ויכולה להיות מוחזרת לצורך שימוש חוזר פעמיים או שלוש. לאחר מכן יש להשליכה ולהשתמש בתמיסת גידול טרייה.

הערות:

  • אין לשפוך את תמיסת הגידול אל מערכת הביוב. אין לשפוך אותה ישירות על האדמה. יש לדלל אותה במים (בקירוב ביחס של 1:10) ואז אפשר להשתמש בה כדשן לכל גינה או יבול. אפשרות נוספת היא להציב את תמיסת הגידול המשומשת בקערה פתוחה לאור השמש. עם התאדות הנוזל אפשר לאסוף את המשקעים היבשים בשקית, לסגור אותה ולהשליך בבטחה.

2.4.3       הפחתת רמת החומציות (pH) של הספירולינה

רמת החומציות (pH) המשמשת לגידול הספירולינה אינה בריאה לצריכה של בני אדם. הדרך הטובה ביותר להורידה לרמה מתאימה (7 pH) היא לסחוט אותה ובכך להפריד ממנה את כל השיירים של תמיסת הגידול.

יש ללחוץ את בד הסינון בצורה עדינה ומאוזנת עד שהנוזל שיוצא מבד הסינון ירוק. אם אין אפשרות לסחוט את הספירולינה ניתן (אם מומלץ פחות) לשטוף אותה במים.

הספירולינה המסוננת והסחוטה אמורה בשלב זה להיות בעלת מרקם של משחה.

2.5  ייבוש הספירולינה

יש לייבש ספירולינה שנקצרה ולא נעשה בה שימוש מיידי. באופן זה היא יכולה להישמר במשך חדשים.

2.5.1       פרישת ספירולינה על רשת

רשת מאפשרת ייבוש מלמעלה ומלמטה ובכך מפחיתה את הזמן הדרוש, אך באין רשת ניתן לייבש גם על כל משטח אחר.

יש למרוח את הספירולינה על הרשת תוך שימוש באצבע, בסכין או במרית.

אפשרות אחרת היא להשתמש בשקית פלסטיק ובה חור קטן או במזרק כדי ללחוץ ולייצר “איטריות” ספירולינה.

2.5.2       ייבוש

אם נעשה שימוש בתנור, יש לייבש בחום של 40°c למשך 16 שעות או בחום של 60° למשך 4 שעות (כלל שהטמפרטורה נמוכה כך יישמרו יותר ערכים תזונתיים).

אם הספירולינה מיובשת בשמש, משך הזמן לייבוש הוא כיומיים.

3      צעד אחר צעד – גידול ספירולינה בבריכות

בריכות הן אפשרות טובה לגידול ספירולינה בכמויות גדולות.

3.1  עקרונות יסוד לגידול ספירולינה בבריכות

3.1.1       כיסוי ניתן להסרה

דרוש כיסוי כדי להגן מפני גשם, מאחר שגשם ידלל את תמיסת הגידול וישנה את רמת החומציות (pH). כיסוי חשוב גם למקרים בהם הבריכה חשופה לרוחות חזקות היכולות להביא איתן אדמה ואבק, כמו גם בסביבה מרובת חרקים.

לכיסוי יכול לשמש לוח עץ, עלי דקל, או יריעות מאותו הסוג המשמש לחיפוי דפנות הבריכה.

3.1.2       יתירות

חשוב שתהיה יותר מבריכה אחת. גידול ביותר ממיכל אחד (יהיה זה בקבוק או בריכה מכל סוג שהוא) מפחית את הסיכוי לתקלות בגידול הספירולינה. אם הספירולינה באחד המיכלים מזדהמת או כושלת מכל סיבה אחרת, תמיד אפשר להשתמש במיכל השני.

3.1.3       ניקיון

יש לנקות את הבריכה ממשקעים אחת לחצי שנה.

בעת הניקוי יש להעביר את הנוזל עם הספירולינה לבריכה אחרת, לקערה, או אף לדליים או לבקבוקים.

מים וסבון כלים מתאימים לניקוי בריכת הספירולינה.

3.1.4       מידות הבריכה

עומק הבריכה צריך להיות בקירוב כפליים מעומק תמיסת הספירולינה.

בתנאים מיטביים תרבית הגידול תהיה בגובה של 15-20 ס”מ. עם זאת, אם הבריכה שקופה (לדוגמה, עשויה זכוכית), היא יכולה להיות גבוהה הרבה יותר.

מאחר שמדריך זה מכוון לגידול ספירולינה בקהילות נזקקות, סביר שבמרבית המקרים התנאים לא יהיו מיטביים. מסיבה זו מומלץ לגדל את הספירולינה בתרבית שגובהה 30-40 ס”מ בבריכה שגובהה 60-80 ס”מ. מידות אלה יתירו “מרווח” לטעויות או תנאים לא מיטביים בלי לגרום נזק לקציר.

3.2  הכנת תרבית הגידול

יש לבצע על פי הוראות ההכנה לגידול בבקבוקים (סעיף 2.1).

יש להכפיל את כמות תמיסת הגידול בהתאם לכמות הספירולינה. לדוגמה, ל 20 ליטר ספירולינה יש להכין 20 ליטרים של תרבית גידול.

בשל הכמויות הגדולות, לא יהיה נוח להמיס את הדשנים במים לפני הוספת תמיסת הגידול לבריכה (כפי שנעשה בעת גידול בבקבוקים). אפשר להוסיף את הדשנים ואת המים לבריכה בנפרד. בעזרת ערבוב ולאחר מספר שעות הדשנים יתמוססו.

3.3  הוספת תרבית הגידול לספירולינה

יש לבצע על פי הוראות הגידול בבקבוקים (סעיף 2.2): הוספת תמיסת הגידול, ערבוב, הוספת מים ובדיקת רמת החומציות (pH) יבוצעו באותו אופן, כשהשוני הוא באופן הערבוב.

עירבוב בריכות יכול להתבצע ידנית, באמצעות מקל – או בעדיפות – באמצעות מטאטא (המערבב ביעילות רבה יותר), או באמצעות משאבה קטנה (מהסוג המשמש באקווריומים של דגים).

3.4  הגדלת כמות הספירולינה

הגדלת כמות הספירולינה בבריכות נעשית בדומה מאד לאופן בו נעשה הדבר בבריכות (סעיף 2.3).

ההבדל הוא שלא מחלקים את נוזל הגידול בין בקבוקים ואז מוסיפים תרבית גידול, אלא מגדילים את ממדי הבריכה ומוסיפים תרבית גידול, מה שמאפשר לספירולינה להתרבות. זאת עושים באמצעות הצבת לוח או חוצץ אחר בבריכה. החוצץ משמש כסכר, והספירולינה גדלה בחלקים הקטנים יותר הנוצרים על ידו. כשהספירולינה בשלה ומוכנה להכפלה, החוצץ מוסר ליצירת בריכה גדולה יותר ויותר. כשהבריכה מגיעה לגודלה המלא, הגדלת כמות הספירולינה תלויה בכמות שנקצרה ונצרכה.

3.5  קציר

קצירת הספירולינה מהבריכה דומה מאד לקצירתה מבקבוקים (סעיף 3.4).

מאחר שהכמויות גדולות יותר, רצוי לקבע את בד הסינון במסגרת קשיחה (לדוגמה, בעזרת קרשים) ואת המסגרת ניתן להציב ישירות מעל הבריכה.

חשוב להוציא מסבב הגידול 10 אחוזים מתמיסת הגידול (כפי שמתואר בסעיף 2.4.2). את שאר תמיסת הגידול יש להחזיר לבריכה. יש להוסיף תמיסת גידול כדי להשלים את התמיסה שהוצאה.

3.6  האכלת הספירולינה

לאחר הקציר יש לחדש את חומרי ההזנה של הספירולינה.

לכל 1 ק”ג של ספירולינה שנקצרה ונסחטה יש להוסיף:

  • 350 גרם אשלגן חנקתי potassium nitrate

  • 15 גרם Potassium Dihydrogenate Phosphate (Diammonium phosphate או Monoammonium phosphate. כפי שצוין בסעיף 3.1.6 אפשר להשתמש גם בחומצה זרחתית, אך הדבר מומלץ רק למגדלים בעלי ניסיון מאחר שמדובר בחומר מסוכן).

  • 8 גרם אשלגן גפריתי Potassium sulfate

  • 8 גרם חנקת מגנזיום Magnesium sulfate

  • 3 גרם סיד (או סידן כלורי או גבס)

  • 1 גרם חנקת ברזל Iron Sulfate (FeSO4)

הערות:

  • Sodium Bicarbonate משמש בעת התחלת בריכת ספירולינה. כאשר היא בשלה, הספירולינה יכולה להשיג את הפחמן הדו חמצני (CO2) הדרוש לה מהאוויר כך שאין הכרח להוסיף Sodium Bicarbonate. לכך חשיבות רבה שכן Sodium Bicarbonate הוא המרכיב היקר ביותר בתמיסה. אם, לעומת זאת, הבריכה מיועדת לעסק (ואפילו בקנה מידה קטן), Sodium Bicarbonate יספק לספירולינה CO2 הדרוש לה להאצת הגדילה. שיטה אחרת וזולה יותר להוספת CO2 היא באמצעות מיכל (מהסוג המשמש לייצור משקה סודה) ושקית פלסטיק. יש להציב את שקית הפלסטיק על הבריכה, כ 4% משטחה יספיקו. יש לחבר צינור קטן למיכל הגז ולהניח אותו מתחת לשקית הפלסטיק. יש להניח ל CO2 לבעבע אל תוך הנוזל.

Check Also

JustSpirulina began at Herzliya Hebrew Gymnasium in Tel Aviv, where high school students led by …

Leave a Reply